1ויש בזה איזה גדרים גם בלשון עצמו.2בטומאה היוצאת מגופו ידבר על האדם הטמא בדרך השם, לא בדרך הפועל. כמה שנאמר בזב ובזבה "טמא הוא, טמאה היא". וכן במצורע במקום שלא ייחס לפעולת הכהן בבנין הכבד "וטִמאו הכהן" אמר "טמא הוא".3רק אם מדבר מדברים הנוגעים בזב ובזבה או מדין שישארו טמאים אחרי טבילתם ידבר בדרך הפעל תזריע ס' ה, תזריע ס' צא. ועיין ויקרא ס' שה
